החלטנו לקחת את הילדים לסיור של צהריים בשבת, המזג אוויר היה מושלם, לא חם מדי והפריחה של החרציות היתה בשיאה, הילדים ואנחנו נהנינו מאד מהנוף המרהיב של הים הכחול הנפרש מהצוק, ההליכה בשבילי הגן תוך כדי סיור באתר היסטורי חשוב זה.
אפולניה שוכנת על רכס הכורכר המערבי, ומשתרעת לאורך חוף השרון.
בראש הצוק, התיישבו בני אדם. היישוב הראשון באתר נוסד על ידי הפינקים במאה ה-6 לפני הספירה.
הם ניצלו את הים, שלו ממנו חלזונות והשתמשו במפרץ הטבעי כמעגן לאוניות.
בתקופה הרומית, אפולניה הפכה לעיר. במאה ה-5 ה-6 שכונתה סוזוסה הגיע לשיא פריחתה.
היא הפכה לעיר הנמל של דרום השרון.
העיר הייתה ללא ביצורים, ובה מערכת מים משוכללת, בתי בד לעיבוד תוצרת חקלאית וכן תעשיית זכוכית וכנסייה מפוארת.
באמצע המאה ה-12 נמסר כל איזור דרום השרון למשפחת אצילים צלבנית.
הצלבנים חיזקו את חומות העיר המוסלמית. בעקבות מפלת הצלבנים, עברה העיר לשליטת המוסלמים למשך ארבע שנים.
שרידי השובים, שהתקיימו במשך 1,800 שנה, נחפרו ע"י משלחת המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. האתר נמצא בתוך גן לאומי ורשות הטבע והגנים הכשירה אותו לביקור.
אפולניה שוכנת בקרבת הים. הגורמים העיקריים המשפיעים על הצומח הם רוחות חזקות הנושאות רסס- מי ים. הצמחים המופיעים על רכס הכורכר הם בעלי עמידות גבוהה בפני רסס מי ים וללא כיסוי חולי. ניתן לראות מלוח קיפח, עדעד רותמי, מדחול דוקרני ונר- לילה חופי.
הסיור באתר במסלול הארוך
החפיר הדרומי
לפני הכניסה לגן הלאומי, בחניה. נראה את החפיר. הוא מקיף את העיר משלושה עברים.
עומקו כ- 4 מ' ורוחבו כ- 10 מ'.
תצפית על הוילה הרומית
התצפית ממוקמת על תוואי החומה מהתקופות המוסלמית והצלבנית. התצפית תוכננה ונבנתה לפי מסורת האדריכלות הרומית.
שביל הים
מסלול הסיור עובר בתוואי החומה מעל הים, ובו שרידים מתקופות שונות:
החומה- נבנתה בתקופה המוסלמית הקדומה ושופצה באמצע המאה על ידי הצלבנים.
עובי החומה כ- 1 מ', וחלקים שהתמוטטו עודם נראים על החוף.
בור מים- בור חצוב לאיסוף מי גשמים.
בריכת מים- שימשה לאגירת מים.
כבשן סיד
בכבשן שרפו אבני גיר כדי להפוכן לסיד. הכבשן בנוי בור מדופן באבנים בקוטר 4 מ', מעליו תקרה דמוית כיפה, שעליה הניחו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. הליך השריפה נמשך בין שלושה לשישה ימים.
שרידי החומה הצלבנית
באזור זה נערכה חפירה, שבה נחשפו מבנים מהעיר הצלבנית, וכן שרידים קדומים יותר.
המבצר הצלבני
המצר הוקם בחלק הגהוה ביותר באתר. הוא מוקף חפיר ושלוש מערכות בימורים: מערכת הביצור החיצונית, המערכת הפנימית הייתה קיר הקפי בגובה כ- 6 מ', מערכת ביצור השלישית הייתה מגדל העוז.
תצפית על המבצר הצלבני- אל המבצר שרוחבו 30מ' ועומקו כ- 14 מ' נכנסו באמצעות גשר שעבר מעל החפיר. (התצפית נמצאת מעל ראש הגשר)
שער הכניסה הפנימי למבצר- התנשא לשתי קומות והיה מוגן בשני מגדלים.הכניסה לשער כללה סבכת ברזל ולאחריה שתי דלתות עץ.
חצר המבצר- קומת הקרקע של המבצר, שאורכה 28 מ' ורוחבה 10 מ'. החצר מוקפת חדרים ובצדה המערבי נמצא מגדל העוז.
האולם הצפוני- אולם ומגדל חצי עגול. שטח האולם 5X12 מ'. הקירות היו מטויחים טיח לבן, והשתמרו לגובה 4 מ'.
מתקן האחסון- מתקן עגול שקוטרו 3.30 מ'. קירותיו בנויים אבני גזית והיה מקורה בתקרת אבן דמוית כיפה.
מתקן טחינה- מתקן עגול שקוטרו 3.40 מ'. רצפתו עשויה אבני גיר ובמרכזה אבן עגולה עם חור במרכזה, ששימשה ציר למתקן הטחינה. המתקן שימש כנראה לטחינת דגנים לקמח.
המטבח- בצדו האחד שרידים של חמישה תנורי בישול. בצידו השני שתי בריכות מים מטויחות ותעלת מים.
חדר האוכל- שימש את חיילי המבצר בזמני הסעודה.
תצפית מגדל העוז- מבנה מתומן (בעל שמונה צלעות), שהיה בנוי על גבי קמרון מדורג והתנשא לגובה 10 מ'. מכאן צופים אל הנמל הצלבני.
החדר השרוף- לאחר שנכנעו הצךבנים בפני הממלוכים, הכריחו אותם הממלוכים להרוס את המבצר ולשרוף אותו.
המסלול הקצר
הליכה בדרך העפר המובילה ישירות אל המבצר הצלבני. בדרך ניתן לראות את שרידי כבשן הסיד ולצפות על הים, המבצר והנמל הקדום.
בהמשך המסלול- שלטי הסבר אחדים על המצר והקרב שנערך בין הצלבנים לממלוכים.